מכללת ואהבת לרעך כמוך

דווח

אברהם מאור עדכן תמונת נושא

May 13, 2022, 8:31 pm

424 צפיות

3 אנשים

אהבתי

תגובה

שתף

דווח

אברהם מאור

May 13, 2022, 8:30 pm

פרשת בהר<div><br><div></div><div>התפתחות אישית ורוחנית באור הפרשה
</div><div>בהמשך לפרשיות הקודמות גם פרשת בהר מאתגרת אותנו ומזמינה אותנו לפתח את תכונת האמונה. לשחרר את הרצון שלנו לוודאות וביטחון. לבטוח בבורא עולם ובחיים שיובילו אותנו בדרך הנכונה לנו לשפע גשמי ורוחני. 
</div><div><br></div><div>השפע מגיע אלינו מהקב\"ה דרך השתלשלות כל העולמות בבחינת סובב ומסובב או במושג היותר מוכר לנו בדרך קארמטית. זאת אומרת, כאשר אנחנו פועלים ובוחרים לחיות חיים של אמונה, אהבה וחסדים אז אנחנו מתחברים לשפע שיש לבריאה להציע.
</div><div><br></div><div>אנחנו פועלים ועושים את כל ההשתדלות שלנו ואז מגיעה השנה השביעית. שנת השמיטה. בשנה הזו כבר אי אפשר לזרוע ולקצור. אנחנו מצווים לעצור את כל המאמץ את כל ההשתדלות. הקב\"ה , כביכול, אומר לנו: כל הכבוד על כל המאמץ. עכשיו תעצרו! אני אפרנס אתכם. זה הזמן שלכם לבטוח בי.
</div><div><br></div><div>\"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא מאסוף תבואתנו\" אנחנו שואלי והקב\"ה עונה שהשפע של השנה השישית יהיה כל כך גדול שזה יספיק לשלוש שנים, עד אשר נוכל לאכול מתבואת השנה התשיעית. 
</div><div><br></div><div>אין לנו מספיק אמונה וביטחון בשפע ולא במשפיע. עצם השאלה הזו פוגעת ואוטמת את האור מלהשפיע עלינו. אמונה זו פעולה של נתינה והתחברות. חוסר של אמונה זה הסתגרות והתבדלות, אשר מייצרת פעולות אנוכיות ומקבעות את תודעת החוסר. 
</div><div><br></div><div>פיתוח האמונה בחיים ובבריאה זו חלק משמעותי ביותר בדרכו של כל הולך בדרכי ההתפתחות הרוחנית והאישית. לשחרר את הרצון לשלוט במציאות ולאחוז בה. ולתת לחיים לשאת אותנו כמו נשר הדואה על זרמי הרוח. \"וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים\" 
</div><div><br></div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div><div>
</div></div>

פרשת בהר

התפתחות אישית ורוחנית באור הפרשה

בהמשך לפרשיות הקודמות גם פרשת בהר מאתגרת אותנו ומזמינה אותנו לפתח את תכונת האמונה. לשחרר את הרצון שלנו לוודאות וביטחון. לבטוח בבורא עולם ובחיים שיובילו אותנו בדרך הנכונה לנו לשפע גשמי ורוחני.

השפע מגיע אלינו מהקב"ה דרך השתלשלות כל העולמות בבחינת סובב ומסובב או במושג היותר מוכר לנו בדרך קארמטית. זאת אומרת, כאשר אנחנו פועלים ובוחרים לחיות חיים של אמונה, אהבה וחסדים אז אנחנו מתחברים לשפע שיש לבריאה להציע.

אנחנו פועלים ועושים את כל ההשתדלות שלנו ואז מגיעה השנה השביעית. שנת השמיטה. בשנה הזו כבר אי אפשר לזרוע ולקצור. אנחנו מצווים לעצור את כל המאמץ את כל ההשתדלות. הקב"ה , כביכול, אומר לנו: כל הכבוד על כל המאמץ. עכשיו תעצרו! אני אפרנס אתכם. זה הזמן שלכם לבטוח בי.

"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא מאסוף תבואתנו" אנחנו שואלי והקב"ה עונה שהשפע של השנה השישית יהיה כל כך גדול שזה יספיק לשלוש שנים, עד אשר נוכל לאכול מתבואת השנה התשיעית.

אין לנו מספיק אמונה וביטחון בשפע ולא במשפיע. עצם השאלה הזו פוגעת ואוטמת את האור מלהשפיע עלינו. אמונה זו פעולה של נתינה והתחברות. חוסר של אמונה זה הסתגרות והתבדלות, אשר מייצרת פעולות אנוכיות ומקבעות את תודעת החוסר.

פיתוח האמונה בחיים ובבריאה זו חלק משמעותי ביותר בדרכו של כל הולך בדרכי ההתפתחות הרוחנית והאישית. לשחרר את הרצון לשלוט במציאות ולאחוז בה. ולתת לחיים לשאת אותנו כמו נשר הדואה על זרמי הרוח. "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים"

359 צפיות

3 אנשים

אהבתי

תגובה

שתף

דווח

אברהם מאור

February 25, 2022, 2:58 pm

פרשת ויקהל  - לבנות את המשכן הפנימי<div>הפרשה מספרת על בניית המשכן והקשר בין המשכן לשבת. עניין המשכן מופיע  גם בפרשות הקודמות. בפרשת תרומה למדנו על התרומה של ישראל לבניית המשכן. בפרשת תצווה על על הכנת שמן המשחה ובגדי הכהונה בפרשה שלנו המשכן מוזכר בהיבט של עשייה. יש כאן זימון של כל חכם לב, איש ואישה לעשות לבוא ולתרום מכישרונם לעסוק במלאכת המשכן. </div><div>המטרה של המשכן היא ליצור מעשה בראשית מחדש, זאת אומרת לעשות דבר חדש שלא היה קודם ובמעשה החדש הזה ישראל עושים דירה לקב\"ה. כשהיה הרבי מקוצק ילד קטן שאלו אותו איפה נמצא הקב\"ה? הוא ענה: היכן שנותנים לו להיכנס. כל אחד ואחת מאיתנו בעבודה נכונה יכול להכניס את הקב\"ה. </div><div>ישנם אנשים שנולדים למציאות קשה של חוסר אהבה ואלימות שמובילים אותם למסלול של פשע ואובדן. ישנם אנשים המושפעים מגיל קטן ממסרים מעוותים שמקבלים מהמדיה החברתית והסביבה הקרובה אליהם מה שמוביל אותם לחיים חסרי משמעות. האם הם אשמים? איוב אמר \"...בראת גם עדן בראת גיהנום, בראת רשעים בראת צדיקים, מי מעכב על ידך\" איוב אומר שאתה בראת את האדם ושמת אותו בסביבה כלכלית ותרבותית שהביאה אותו לגדול ולחיות בצורה לא נכונה המובילה לסבל. אבל, כל אחד מאיתנו, גם אם הוא נמצא במקום עמוק ואפל יכול לצאת אל האור. </div><div>כשאדם מכיר ברע ורוצה להתרחק ממנו אז הקב\"ה עוזר לו. יש אנשים שאיבדו את האמונה ביכולת שלהם להתגבר על כאבי הנפש והבלבול שלהם, ולכן הם לא מתקדמים ומתפתחים בחיים שלהם. וגם אם הם יפגשו מטפלים ופסיכולוגים זה לא יעזור להם כי הם הכניסו את עצמם לתבנית של \"אני כזה\": אני חרדתי, אני דכאוני, אני עצבני, אני חלש, אני לא מוצלח… הם כבר החליטו להישאר בתבנית שלהם והם לא רוצים להשתחרר ממנה. טוב להם שם באזור הנוחות. הם חיים בתוך תפיסת עולם מוטעית. אבל, זו הבחירה שלהם. אפשר לעזור רק למי שרוצה לצאת מהתבנית שלו \"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום אלמלא הקב\"ה עוזרו אינו יכול לו\" יצר הרע חזק כל כך עד שאי אפשר לעמוד נגדו לבד. כל החכמות לא יעזרו, רק אם ישליך עצמו על הקב\"ה, רק אז יעזור לו הקב\"ה. </div><div>כל עוד אנחנו אחוזים בנפרדות שלנו, בתחושת הקורבן שלנו באהבת העצמי שלנו לא נוכל להכניס את הקב\"ה למשכן שלנו. כאשר, נתחבר לאהבה, לעין טובה, לאופטימיות ותקווה רק אז נוכל להכניס את הקב\"ה למשכן שלנו ובזכות כך נוכל להתגבר על מה מונע מאיתנו לחיות חיים מספקים ובעלי משמעות. <a href="https://www.facebook.com/avraham.maor.334/posts/625148708574175" target="_new">https://www.facebook.com/avraham.maor.334/posts/625148708574175</a></div>

פרשת ויקהל - לבנות את המשכן הפנימי

הפרשה מספרת על בניית המשכן והקשר בין המשכן לשבת. עניין המשכן מופיע גם בפרשות הקודמות. בפרשת תרומה למדנו על התרומה של ישראל לבניית המשכן. בפרשת תצווה על על הכנת שמן המשחה ובגדי הכהונה בפרשה שלנו המשכן מוזכר בהיבט של עשייה. יש כאן זימון של כל חכם לב, איש ואישה לעשות לבוא ולתרום מכישרונם לעסוק במלאכת המשכן.

המטרה של המשכן היא ליצור מעשה בראשית מחדש, זאת אומרת לעשות דבר חדש שלא היה קודם ובמעשה החדש הזה ישראל עושים דירה לקב"ה. כשהיה הרבי מקוצק ילד קטן שאלו אותו איפה נמצא הקב"ה? הוא ענה: היכן שנותנים לו להיכנס. כל אחד ואחת מאיתנו בעבודה נכונה יכול להכניס את הקב"ה.

ישנם אנשים שנולדים למציאות קשה של חוסר אהבה ואלימות שמובילים אותם למסלול של פשע ואובדן. ישנם אנשים המושפעים מגיל קטן ממסרים מעוותים שמקבלים מהמדיה החברתית והסביבה הקרובה אליהם מה שמוביל אותם לחיים חסרי משמעות. האם הם אשמים? איוב אמר "...בראת גם עדן בראת גיהנום, בראת רשעים בראת צדיקים, מי מעכב על ידך" איוב אומר שאתה בראת את האדם ושמת אותו בסביבה כלכלית ותרבותית שהביאה אותו לגדול ולחיות בצורה לא נכונה המובילה לסבל. אבל, כל אחד מאיתנו, גם אם הוא נמצא במקום עמוק ואפל יכול לצאת אל האור.

כשאדם מכיר ברע ורוצה להתרחק ממנו אז הקב"ה עוזר לו. יש אנשים שאיבדו את האמונה ביכולת שלהם להתגבר על כאבי הנפש והבלבול שלהם, ולכן הם לא מתקדמים ומתפתחים בחיים שלהם. וגם אם הם יפגשו מטפלים ופסיכולוגים זה לא יעזור להם כי הם הכניסו את עצמם לתבנית של "אני כזה": אני חרדתי, אני דכאוני, אני עצבני, אני חלש, אני לא מוצלח… הם כבר החליטו להישאר בתבנית שלהם והם לא רוצים להשתחרר ממנה. טוב להם שם באזור הנוחות. הם חיים בתוך תפיסת עולם מוטעית. אבל, זו הבחירה שלהם. אפשר לעזור רק למי שרוצה לצאת מהתבנית שלו "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" יצר הרע חזק כל כך עד שאי אפשר לעמוד נגדו לבד. כל החכמות לא יעזרו, רק אם ישליך עצמו על הקב"ה, רק אז יעזור לו הקב"ה.

כל עוד אנחנו אחוזים בנפרדות שלנו, בתחושת הקורבן שלנו באהבת העצמי שלנו לא נוכל להכניס את הקב"ה למשכן שלנו. כאשר, נתחבר לאהבה, לעין טובה, לאופטימיות ותקווה רק אז נוכל להכניס את הקב"ה למשכן שלנו ובזכות כך נוכל להתגבר על מה מונע מאיתנו לחיות חיים מספקים ובעלי משמעות. https://www.facebook.com/avraham.maor.334/posts/625148708574175

Войдите на Facebook

Войдите на Facebook, чтобы общаться с друзьями, родственниками и знакомыми.

529 צפיות

4 אנשים

אהבתי

תגובה

שתף

דווח

אברהם מאור

February 17, 2022, 5:27 pm

פרשת כי תשא - לחבר את הידיעה אל האמונה<div><br></div><div>בפרשה הזאת אנחנו מגיעים לרגע משבר הכי גדול שלאחר יציאת מצרים ומעמד קבלת תורה וזו פרשת עגל הזהב. סיפור חטא העגל אינו כפשוטו כפי שסיפרו לנו כשהיינו ילדים. בסיפור אהרון אוסף את נזמי הזהב וזורק אותם לאש וממנו יוצא עגל הזהב. ואז, כל העם צועק \"אלה אלוהיך ישראל\" ומשתחווים לו. כמבוגרים אנחנו שואלים: איך עם שעבר את הניסים של מכות מצרים וחצית ים סוף ובסוף מגיע למעמד הרוחני הכי גבוה של קבלת התורה במעמד הר סיני לפתע משתחווה לפסל שכרגע יצק באש?</div><div><br></div><div>אנחנו מקבלים שפע הבריאה בשני אופנים. אחד בצורה של השפעה והשני בצורה של קבלה. אפשר גם לקרוא להשפעה אמונה וקבלה כידיעה. אנחנו מאמינים במשהו שנמצא מעבר לידיעה שלנו, לשכל, לאיך שאנחנו תופסים ויודעים את המציאות. </div><div><br></div><div>אנחנו מאמינים בקב\"ה שהוא טוב ומיטיב גם אם ישנה מציאות שאנחנו לא תופסים אותה כטובה. אנחנו גם מאמינים בחזון, בשליחות וההגשמה העצמית שלנו גם אם כרגע היא נראית רחוקה ומעבר לכל התכנות. </div><div><br></div><div>יש לנו כלים של ידיעה. מה שאנחנו תופסים בשכל שלנו, בהגיון בתפיסות העולם שפתחנו. אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים שפע והנאה מהמזון, האוויר והמים, מהבריאות שלנו והביטחון האישי והחברתי. זו ידיעה ולא אמונה, כי זה נתפס בשכל ולא באמונה. האמונה נמצאת מעל הידיעה שלנו ממה שאנחנו תופסים כנכון. מעבר לתבניות חשיבה של מה צודק ומי רשע ומי טוב.  </div><div><br></div><div>משה רבינו רועה ישראל תיווך בין ידיעה לאמונה. בין תודעת העבדות לתודעת החירות. כאשר הוא עולה להר סיני לארבעים יום ולילה ומאחר לבוא. העם מפחד שהאמונה אבדה. למעשה, הם עוד לא יודעים איך לדעת את הקב\"ה באמונה אלא, רק בידיעה ולכן הם מחפשים לדעת את הקב\"ה. </div><div><br></div><div>כאשר, אנחנו עוסקים באמונה. בזמן שאנחנו כותבים חזון וחולמים חלומות של הגשמה עצמית זה רגע יפה ומרומם. אבל, לעיתים קרובות המציאות מאתגרת אותנו, מה שנותן לנו הזדמנות לעבודה שמעל השכל, לעבודה של אמונה. המחשבות שלנו מזוהמות. אנחנו סופגים שליליות כמו ספוג מלשון הרע, מהמדיה הכללית והחברתית, ממקום העבודה והלימודים וגם מהמעגלים הקרובים לנו. המחשבות האלו לבד מנתקות אותנו מהקב\"ה, מהחוכמה, מדעת והחיבור לאני העליון שלנו. </div><div><br></div><div>כאשר ההתנהגות של מישהו של תואמת לציפיות שלנו. בזמן שהמציאות מפגישה אותנו עם סיטואציות שלא מוצאות חן בעינינו. כאשר, אנחנו חווים קשיים של פרנסה ובריאות שלנו ושל הקרובים לנו. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה. אנחנו רוצים שהמציאות תהיה כפי שאנחנו רוצים שהיא תהיה. אנחנו מתנערים מהאמונה ומתחברים רק לידיעה שלא קיבלנו מה שרצינו. </div><div><br></div><div>בחטא העגל ביקשו החוטאים לא לעבוד באמונה. הם ביקשו לעשות קיצור דרך לידיעה. אבל, בקיצורי דרך אנחנו מרוויחים רק לזמן קצר, אבל מפסידים לטווח ארוך. בתהליך הרוחני ומסע ההתפתחות האישית שלנו אנחנו מבקשים לדעת אמונה. זאת אומרת, שהאמונה הופכת לידיעה. אני יודע שכל מה שבעבר היה מעבר לשכל ולהגיון הופך להיות ידיעה. לעבוד אמונה פירושו ללמוד ולתרגל ולבחור שלמרות כל תפיסות העולם, האמונות המגבילות והמחשבות השליליות אנחנו בוחרים להאמין בטוב. אנחנו רואה את המציאות בעין טובה ודנים את כולם לכף זכות. אנחנו מאמינים שאנחנו ראויים לטוב. אנחנו מתמידים במה שלקחנו על עצמנו כדי לממש את החזון שלנו ולהגיע למטרות וליעדים שאליהם אנחנו שואפים</div>

פרשת כי תשא - לחבר את הידיעה אל האמונה

בפרשה הזאת אנחנו מגיעים לרגע משבר הכי גדול שלאחר יציאת מצרים ומעמד קבלת תורה וזו פרשת עגל הזהב. סיפור חטא העגל אינו כפשוטו כפי שסיפרו לנו כשהיינו ילדים. בסיפור אהרון אוסף את נזמי הזהב וזורק אותם לאש וממנו יוצא עגל הזהב. ואז, כל העם צועק "אלה אלוהיך ישראל" ומשתחווים לו. כמבוגרים אנחנו שואלים: איך עם שעבר את הניסים של מכות מצרים וחצית ים סוף ובסוף מגיע למעמד הרוחני הכי גבוה של קבלת התורה במעמד הר סיני לפתע משתחווה לפסל שכרגע יצק באש?

אנחנו מקבלים שפע הבריאה בשני אופנים. אחד בצורה של השפעה והשני בצורה של קבלה. אפשר גם לקרוא להשפעה אמונה וקבלה כידיעה. אנחנו מאמינים במשהו שנמצא מעבר לידיעה שלנו, לשכל, לאיך שאנחנו תופסים ויודעים את המציאות.

אנחנו מאמינים בקב"ה שהוא טוב ומיטיב גם אם ישנה מציאות שאנחנו לא תופסים אותה כטובה. אנחנו גם מאמינים בחזון, בשליחות וההגשמה העצמית שלנו גם אם כרגע היא נראית רחוקה ומעבר לכל התכנות.

יש לנו כלים של ידיעה. מה שאנחנו תופסים בשכל שלנו, בהגיון בתפיסות העולם שפתחנו. אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים שפע והנאה מהמזון, האוויר והמים, מהבריאות שלנו והביטחון האישי והחברתי. זו ידיעה ולא אמונה, כי זה נתפס בשכל ולא באמונה. האמונה נמצאת מעל הידיעה שלנו ממה שאנחנו תופסים כנכון. מעבר לתבניות חשיבה של מה צודק ומי רשע ומי טוב.

משה רבינו רועה ישראל תיווך בין ידיעה לאמונה. בין תודעת העבדות לתודעת החירות. כאשר הוא עולה להר סיני לארבעים יום ולילה ומאחר לבוא. העם מפחד שהאמונה אבדה. למעשה, הם עוד לא יודעים איך לדעת את הקב"ה באמונה אלא, רק בידיעה ולכן הם מחפשים לדעת את הקב"ה.

כאשר, אנחנו עוסקים באמונה. בזמן שאנחנו כותבים חזון וחולמים חלומות של הגשמה עצמית זה רגע יפה ומרומם. אבל, לעיתים קרובות המציאות מאתגרת אותנו, מה שנותן לנו הזדמנות לעבודה שמעל השכל, לעבודה של אמונה. המחשבות שלנו מזוהמות. אנחנו סופגים שליליות כמו ספוג מלשון הרע, מהמדיה הכללית והחברתית, ממקום העבודה והלימודים וגם מהמעגלים הקרובים לנו. המחשבות האלו לבד מנתקות אותנו מהקב"ה, מהחוכמה, מדעת והחיבור לאני העליון שלנו.

כאשר ההתנהגות של מישהו של תואמת לציפיות שלנו. בזמן שהמציאות מפגישה אותנו עם סיטואציות שלא מוצאות חן בעינינו. כאשר, אנחנו חווים קשיים של פרנסה ובריאות שלנו ושל הקרובים לנו. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה. אנחנו רוצים שהמציאות תהיה כפי שאנחנו רוצים שהיא תהיה. אנחנו מתנערים מהאמונה ומתחברים רק לידיעה שלא קיבלנו מה שרצינו.

בחטא העגל ביקשו החוטאים לא לעבוד באמונה. הם ביקשו לעשות קיצור דרך לידיעה. אבל, בקיצורי דרך אנחנו מרוויחים רק לזמן קצר, אבל מפסידים לטווח ארוך. בתהליך הרוחני ומסע ההתפתחות האישית שלנו אנחנו מבקשים לדעת אמונה. זאת אומרת, שהאמונה הופכת לידיעה. אני יודע שכל מה שבעבר היה מעבר לשכל ולהגיון הופך להיות ידיעה. לעבוד אמונה פירושו ללמוד ולתרגל ולבחור שלמרות כל תפיסות העולם, האמונות המגבילות והמחשבות השליליות אנחנו בוחרים להאמין בטוב. אנחנו רואה את המציאות בעין טובה ודנים את כולם לכף זכות. אנחנו מאמינים שאנחנו ראויים לטוב. אנחנו מתמידים במה שלקחנו על עצמנו כדי לממש את החזון שלנו ולהגיע למטרות וליעדים שאליהם אנחנו שואפים

2 תגובות | 445 צפיות

6 אנשים

אהבתי

תגובה

שתף

טען 1 תגובות נוספות