קורס פיזיקה קוונטית וחכמת הקבלה: טלפתיה בין חלקיקים

מכירים את המצבים שאתם מחוברים למישהו כל כך טוב שאם קורה לו משהו, אתם מסוגלים להרגיש? זה קורה אבל כשמדובר בעולם החלקיקים הזעירים זה עוד יותר מפתיע.
בפיזיקה הקוונטית לא רק שמדענים יודעים כיצד לייצר קשרים סמויים כאלה בין חלקיקים, בשנים האחרונות הם גם יודעים איך לרתום אותם לקדמת הטכנולוגיה.

ידוע ומקובל שבמצבים שונים שני חלקיקים כמו אלקטרונים, פוטונים או אפילו אטומים שלמים, יכולים להיות תלויים כל כך זה בזה שאם משהו קורה לאחד מהם, אפילו אם השני מרוחק ממנו שנות אור, הוא עדיין יושפע מכך באופן מיידי. הכוונה כאן היא לתופעה שמכונה "שזירה קוונטית" – כלומר במצבים מסוימים, למשל כששני חלקיקים נוצרים באותו זמן ובאותו מקום, הם כל כך תלויים זה בזה, שלא ניתן לתאר את המצבים שלהם בצורה אינדיבידואלית. הדרך היחידה לתאר את המצב שלהם היא באמצעות פונקציה אחת.

כדי להבין את המשמעות של זה, כדאי לזכור מאפיין נוסף של פיזיקה קוונטית, שכל עוד לא ניגע בחלקיק, המצב שלו לא באמת יהיה מוגדר. נוכל רק לתאר מהי ההסתברות שהוא יהיה במצב מסויים אבל לא יותר מזה. זאת אומרת, זה כל הרעיון של פיזיקה קוונטית שאתה לא באמת יודע איפה נמצא החלקיק עד שאתה לא בוחר לראות את זה.
נוכל למשל לתאר מהי ההסתברות של החלקיק יימצא במקום זה או אחר אבל ברגע שנמדוד את החלקיק, הוא יוגדר לו באופן סופי המיקום שלו.
אם נחזור לחלקיקים השזורים שלנו, שפונקציה אחת מתארת את מצבם המשולב, אז ברגע שנערוך מדידה על אחד מהם, בעצם אנחנו קובעים את המצב שלהם. זאת אומרת, בפיזיקה הקוונטית החלקיק, המיקום שלו נקבע על פי מה שאני בוחר לראות. השפעה כזאת במרחק שכזה באפס זמן אולי נשמעת מנוגדת למחשבה שלנו, זה בסדר. גם אלברט איינשטיין התקשה לקבל את התופעה. במאמר שפרסם ב- 1935 עם נתן רוזן ועם בוריס פודולסקי הועלה ניסוי מחשבתי שנועד להראות שלא יתכן מצב שכזה. השפעה כזו שאיינשטיין תיאר כפעולת רפאים למרחק, היא לא יכולה לעבור באורח מיידי.
אבל ב- 1981 אלן אספה, פיזיקאי צרפתי הצליח להוכיח שבנושא הזה דווקא איינשטיין וחבריו טעו. כלומר חלקיקים קוונטים, קטנטנים, יכולים להיות כל כך תלויים זה בזה כך שפעולה של אחד מהם משפיעה באופן מיידי על השני, גם אם הם רחוקים אחד מהשני. אני מדגדג אחד, השני מקבל דגדוג.
זה נשמע מוזר אבל בדומה לתופעות חריגות נוספות, התקבלה ההבנה שכיון שמדובר בעולם החלקיקים הקוונטים, הדברים שונים מאד ממה שאנחנו מכירים בחיי היומיום.
כבר אמרתי לכם שבחכמת הקבלה מוסבר שזה הגיוני ממה שפחות מגודל של פשפש.
בעולם הקוונטים מתרחשות מספר תופעות שלא תואמות לאינטואיציות המקובלות ולמדע המקובל.

בשנים האחרונות מצליחים במעבדות להדגים את "פעולת הרפאים" ממרחק במרחקים שהולכים וגדלים.
בשנות השבעים של המאה הקודמת הניסויים הראשונים הדגימו את התופעה במרחק של מיקרונים. מיקרונים זה מליונית המטר. בשנת 2007 זה כבר הודגם על מרחק של מטר. וב- 2017 צוות סיני הדגים את התופעה על פרוטונים שהיו במרחק של 1,200 ק"מ אלו מאלו. זה פורסם ביוני 2017 במגזין שנקרא סיאנס.

מנקודת מבט טכנולוגי, לשזירה הקוונטית יש תפקיד בבניית מחשבים קוונטים. מחשב קוונטי זה מחשב שבעצם נותן את כל ההסתברויות בו זמנית, לא כמו מחשב רגיל שנותן תוצאה אחת. במחשב קוונטי משולבים בסדר גודל, זה נקרא קיוביטים. קיוביט זה משהו שיש לו את כל הפונקציות בו זמנית.
זה קצת מורכב, אני יודע, אבל מה שאני מנסה להסביר לכם זה שבעצם בעולם הקוונטי האטום יכול להופיע בכמה מקומות בו זמנית עד שהרואה בוחר לראות.

הענין המפתיע הוא שבמחקר שפורסם לאחרונה דווקא, ב- 25 באפריל ב- Nature, הדגימו חוקרים את השזירה הקוונטית גם במערכת שהיא לא קוונטית. הדגימו אותה על גופים המורכבים מטריליון אטומים. זה כבר לא קוונטי. טריליון אטומים זה כבר משהו גדול.

בניסוי שנערך בפינלנד, צמד משטחי אלומיניום שכל אחד בגודל של 20 מליונית המטר, הדהד בקצב מתואם ומצב השזירה ביניהם החזיק מעמד אפילו במשך כחצי שעה. כמו שאמרתי לכם קודם, מדגדגים פה ובצד השני הוא מרגיש את הדגדוג.
אמנם 20 מליונית המטר הוא עדיין קטן אבל זה כבר מתקרב לגודל שהוא גדול לעולם המיקרוסקופי המוכר לנו.

אני כפי שאתם יודעים, אני מדיום. יש לי יכולת לחזות את העבר, ההווה והעתיד ולעתים אני גם קורא מחשבות. האם זה בכלל קשור ליכולות המוח שלנו? של החלקיקים? שאני קורא משהו שקורה בצד אחר? לי יש כבר תשובה לזה מחכמת הקבלה שאומרת שכולנו קשורים זה בזה וכל בני האדם זה למעשה אדם אחד ומסוגלים לקרוא מחשבות ולעשות טלקינזיס וכדומה.
וכשאדם רוצה להשפיע על כמות גדולה יותר של אנשים אז הוא קשור לכמות גדולה יותר של אנשים. ולכן הוא יכול לקרוא מחשבות של יותר ויותר אנשים ולכן אני כל הזמן אומר שתקשור זה בעצם ואהבת לרעך כמוך כי אז אני אוהב את האדם האחר, את האלקטרונים שבו, ועל ידי זה אני יכול להתחבר אליהם.