קורס סוד הספירות: ספירת החסד

לשיעור הזה ספציפית אני מחובר בעבותות של אהבה! מידת החסד! מידת החסד מידה נפלאה!!!
עליה נאמר: ועולם חסד ייבנה.
כמה שיש לי לדבר על המידה הזאת על הספירה הזאת זה לא יספיק. אפשר לדבר עליה שעות.
אנסה לתמצת את המידע החשוב כרגיל, יאללה קדימה מתחילים:

ספירת חסד היא הספירה הרביעית לאחר שלושת הספירות חכמה בינה ודעת או כתר חכמה ובינה. ספירת חסד משמשת גם כספירה ראשונה מבין ספירות המרכז של חסד גבורה תפארת.

הצבע המזוהה עם ספירת החסד הוא הכחול הרגוע, ומצד שני האבן המזוהה עם מידת החסד היא אבן האודם.לכהן הגדול היו 12 אבנים על מן טס זהב קוראים לזה אבני החושן. כרגע אני לא יודע להסביר איך יכול להיות שדווקא אבן האודם מזוהה עם מידת החסד ולא אבן לבנה לדוגמא יהלום, אני מקווה שנמצא תשובה בהקדם ואם מישהו מהשומעים יש לו הסבר אשמח אם תשלחו לי תשובה לנושא.

טוב…בגדול חסד היא לא נחמדות וגם לא מעשה טוב כפי שחושבים הרבה בני אדם. חסד היא פעולה של הטבה שמבצע הפעולה אינו מקבל שום דבר בתמורה. חסד היא פעולה נקייה מכל כוונת קבלה. לדוגמא: עשית מעשה טוב ואמרו לך תודה – קיבלת כבוד…זה כבר לא חסד.
התפללת על מישהו וסיפרת לו את זה וקיבלת הוקרה על כך – זה כבר לא חסד.
נתת צדקה לעני והוא ראה אותך נותן לו וקיבלת הנאה מעצם הפעולה וכבוד – זה כבר לא חסד.
חסד הוא מעשה טוב ונקי מכל כוונה של קבלה. חסד הוא פעולה נקייה של נתינה. הרצון לתת הטהור.
לדוגמא: מישהו נפטר בלי קרובי משפחה וצריך לקבור אותו ואין מי שיקבור אותו. זה נקרא חסד של אמת כי המת לא יכול להודות לך. דוגמא נוספת: נתת צדקה לאדם והמקבל לא יודע מי נתן לו – זה חסד!

החסד היא נתינה שלמה מלב נקי מבלי לחשוב אם המקבל מגיע לו או לא מגיע לו – אם המקבל הוא רשע או צדיק בן אדם טוב או בן אדם רע. חסד היא נתינה לשם הנתינה וזהו.

כשהקדוש ברוך הוא ברא אותנו הוא לא היה חייב לנו כלום. הוא עשה איתנו חסד ולכן כל אותם אלו שבאים בטענות נגד אלוקים ואומרים למה קורה לי כך וכך ולמה ולמה…האנשים האלו לא רק שמעוררים את מידת הגבורה נגד עצמם, אלא גם טועים כי עצם העובדה שהם נבראו הוא חסד גמור.
אין לך זכות גדולה יותר מאשר לקיים מצווה שעושה נחת רוח לאחד והיחיד מלך העולם, המלך שהכל שלו והוא הכל בכל מכל כל. שווה לאדם שנברא בשביל לעשות מצווה אחת קטנה! הבריאה שלנו היא חסד עצמה ועל זה נאמר עולם חסד ייבנה! שהעולם עצמו נברא בחסד!

לצפייה בקורס המלא לחץ כאן

חסד היא נתינה בתמורה ללא כלום!

וזו הסיבה שמצוות כיבוד הורים שקולה בתורה כנגד מצוות כיבוד אלוקים עד שאומר אלוקים: מי שמכבד את ההורים שלו אני יורד בינו ובין ההורים שלו וכשהוא מכבד אותם אני רושם בספר שלי כאילו הוא כיבד אותי! כך אומר אלוקים! כיבוד הורים שקול כנגד כיבוד אלוקים עצמו.
מהסיבה הפשוטה שבריאת האדם מעורבת עם ההורים – ועצם בריאת האדם היא חסד גמור אז גם ההורים עשו חסד גמור עם האדם בעצם בריאתו בשיתוף האלוקים. האב נותן זרע, האם ביצית, הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה. כל אחד את חלקו והכל בחינת חסד. אגב היהדות מלמדת אותנו שהגבר מביא את הלובן שבוולד, כגון: עצמות, והלובן של העיניים. והאם נותנת את החלקים האדומים כגון הדם וכו'…כי לכל אחד יש שורש משלו. הגבר מצד החסד והאשה מצד הגבורה האדומה.

אז חסד היא הפעולה הראשונה, ואינה מהווה תגובה לשום פעולה קודם אלא נתינה שלמה ומלאה ללא סיבה פרטית, והיא הקשר שבינינו ובין אלוקים. חסד גמור.

האדם מורכב בעיקר משני כוחות מרכזיים: הרצון לתת שנקרא גם הרצון להשפיע ומצד שני הרצון לקבל.
הרצון לתת הוא מצד החסד. הרצון לקבל הוא מצד הגבורה.
הנשמה היא טהורה זכה ונקייה והיא בחינת הרצון להשפיע, רצון לתת.
הגוף הוא חומרי והוא רוצה רק לעצמו.

אדם רשע פירושו אדם שרוצה לעצמו – אדם שלא מתחשב באחרים, אדם אגואיסט, אדם שמרוכז רק בעצמו.
אדם צדיק פירושו אדם שרוצה להשפיע ולהעניק לאחרים חכמה בינה דעת ממון הצלחה כבוד ובעצם לחלוק את מה שיש לו עם אחרים ופועל בטובתם של אחרים. אדם שמסתכל על רגשות הזולת ולא פועל פעולות שעשויות לגרום לאדם השני צער או נזק. לעומת רשע שפועל פעולות בעלות אינטרס אישי מבלי לייחס חשיבות לפגיעת הזולת בדרך.

לפי הרמבם רשע הוא אחד שרובו עבירות וצדיק הוא אחד שרובו מצוות, אבל אנחנו הולכים לפי השיטה שרשע הוא אדם שרובו אגואיסטיות, וצדיק הוא אדם שרובו הוא רצון לתת. וכל אחד יבחן את מעשיו אם הוא פועל מתוך שיקולים ואינטרסים אישיים כלפי הזולת והם עלולים להיפגע בדרך או שמא פעולותיו נקיות וזה תפקידו של כל אדם בעולם, שלי שלך ושל כולנו.

מטרת האדם בעולם הוא להשליט את הנשמה על הגוף. הגוף הוא חומר הוא רוצה רק לקבל רק לעצמו – לאכול, לשתות, לקיים יחסי מין, לאסוף ממון, לאגור וכו'…
הנשמה לעומת זאת רוצה להעניק, להתאחד עם אחרים, לכבד אחרים, לאהוב את כולם.
היהדות היא הדת היחידה בעולם המלמדת אותנו שתפקידו של האדם בעולם הוא לאזן בין שני הכוחות. האדם לא יכול להיות קדוש פרוש בלי לאכול ובלי לשתות – ההיפך! התורה מצווה אותנו לאכול ולשתות, ויש מצווה מיוחדת בשבת לאכול דברים טעימים במיוחד, והתורה אומרת שהנזיר שפורש רק מן היין נקרא חוטא וצריך כפרה!
היהדות היא לא המספר שש המסמל את העולם הזה שנברא בשישה ימים. המספר שש מזוהה עם הרשעים שרוצים רק לעצמם ולקבל לעצמם. לכן נקרא שש לשון שש ושמח. וגם לשון שש ומשי שהוא עניין חומרי גשמי.
היהדות היא גם לא המספר שמונה שהוא לשון שמן והוא סמל הנצח. תדמיינו את המספר שמונה ותראו שאפשר לכתוב אותו לנצח. קצת קשה להסביר בהקלטה מי שצריך הסבר שישלח לי אסמס פרטי ואני אשלח לו וידאו קצר. שמונה סמל הרוחניות ללא הגשמיות. מסמל את הנצח האינסוף. אבל מי שיש בו רק רוחניות זה נקרא שמונה נקרא שמן זה יותר מדי בשביל העולם הזה.
היהדות היא המספר 7! שבע לשון שבע! שאדם שבע. לא שמן ולא רעב. זה כח איחוד הכוחות בין העולם הזה לעולם הבא. האיזון בין החומר לרוח. לכן בשבת שהיא מספר שבע אומרת לנו שחובה לשמוח ולקיים תשמיש המיטה עם האשה ולאכול טוב ולשתות טוב אבל במקביל גם ללמוד תורה. איזון החומר והרוח.

החומר נקרא לו מידת הדין. הגוף יוצר דינים, הגוף הרצון לקבל. הגוף אגואיסט. הנשמה זכה טהורה ברה ומטרתה להשפיע ולהעניק שפע לאחרים.
ותפקידו של האדם הוא לאזן בין הכוחות.
כלומר זה בסדר שאתה חושב על עצמך ועל טובתך האישית ובתנאי שאתה לא פוגע באף אחד בדרך. תפקידך בעולם להאיר לבני האדם את הדרך הטובה אשר ילכו בה בעקבות האלוקים.

מי שמתנהג במידת החסד זוכה מידה כנגד מידה שיש עליו חסד מן השמים. מי שמתנהג בגבורה ובדינים מול אנשים או פוגע באנשים מתוך כוונות אגואיסטיות עתיד להיפגע ממעשיו שלו עצמו ואין הוא יכול לבוא ולהתלונן כלפי שמים למה קשה לו ולמה רע לו ולמה עושים לו וכו'…
כי אלוקים לא עושה כלום – אלוקים רק ברא את העולם עם סדר ברור והעולם פועל על פי הנהגת הסדר הברור הזה.

ומה שלמדנו כאן היום זה דברים גבוהים מאוד ושייכים לאנשים בעלי השכל הדק שיש להם רצון להתקדש, אבל בני אדם שאין בהם את הרצון בכלל לא יבינו על מה דיברנו כאן כי מכח ההתנהגות הטבעית שלהם הם הולכים שולל אחר היצר שהוא הרצון לקבל ולא שמים לב למעשיהם.

החסד עניינו מים. כמו מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך. כך גם החסד יורד מאדם נותן גבוה לאדם נמוך מקבל.
המים הם חסד. תזכרו את זה להמשך.
אברהם אבינו נקרא איש החסד והוא ספירת חסד. ספירת חסד היא יד ימין. יד ימין היד הנותנת כמו במשפט המפורסם: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.
חסד הוא הזכר כמו שנקרא זכר חסדו. גבורה היא אשה שנאמר אשה יראת ה' היא תתהלל, כלומר אשה היא יראה – יראה היא גבורה. יראים מהגיבור כידוע.

בכל מקום שכתוב בתורה י-ה-ו-ה הכוונה למידת הרחמים. בכל מקום שכתוב בתורה אלוקים הכוונה למידת הדין. בכל מקום שכתוב בתורה אל הכוונה למידת החסד! ותזכרו את הדברים האלה. וכך מבוגרים אמיתיים לומדים תורה.
כשכתוב בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ הכוונה שמידת הדין בראה את העולם, כלומר שהרשעים נענשים והצדיקים מקבלים שכר ואין דבר כזה לחזור בתשובה.
אבל אחר כך כתוב ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמים – ובפסוק הזה נברא עולם הרחמים שזה למעשה האפשרות לחזור בתשובה על מעשינו הרעים ולא לקבל עונש.
ובכל מקום שכתוב אל הכוונה לחסד!

לסיכום ספירת החסד היא הנתינה המושלמת והיא מזוהה עם התכלת, עם אברהם אבינו, עם יד ימין ועם הזכר ועם המילה אל.
מי שרוצה שירחמו עליו מן השמים ולמשוך על עצמו חסד ילבש בגדי לבן ותכלת וזה סוד הציצית שיש להם פתיל תכלת.
מעניין לעניין באותו עניין האשה לאחר שהיה לה מחזור טובלת במקווה שהמים במקווה סודם חסד והיא מנקה מעצמה את הדין האדום ומשפיעה על עצמה ועל בעלה חסד ואז היא מאוזנת ומשפיעה על הבית איזון ושפע.

למרות שחפרתי וסיימתי להסביר בגדול את מידת החסד – אני מבקש את רשותכם להמשיך בהקלטה נפרדת שאשלח ממש מהר מאוחר יותר על המילה אהבה. מי שחושב שהוא יודע מה זו אהבה – כדאי לו להקשיב להקלטה הבאה ביתר קשב כי ספירת חסד מזוהה עם אהבה ואהבה לפי הקבלה הוא מושג מיוחד ואסביר אותו בקרוב, אבל נעצור פה כדי שההקלטה לא תהיה ארוכה מדי ואשלח נוספת בהמשך. לילה טוב לכולם.

אז בהקלטה הבאה נמשיך את מידת החסד על ידי שנסביר מהי אהבה כי החסד והאהבה קשורים אחד בשני.

לצפייה בקורס המלא לחץ כאן