קורס הספירות שבספירות: ספירת הוד

למדנו שספירת הוד מסמלת את ההודאה ואת הענוה. ענווה היא ממש שיטה לגילוי הבורא, מכיוון שבזכות הענווה האדם לא מקפיד על מקומו וכבודו, הוא לא יריב מלחמות אגו, וזה ממש השורש לחיים שלווים ורגועים. ענוה היא תכונה נעלה ולצערנו די נדירה. בבסיס הענוה יש כבוד לזולת. כשם שהגבורה מרסנת את החסד וממקדת אותו, כך ההוד מסייעת לנצח להתקיים, כי אדם שצריך לעשות משהו בהתמדה צריך להיות מספיק ענו כדי לדעת ולהבין שזה בסדר להיכשל בדרך וזה מסייע לו לא להתייאש.


ספירת ההוד היא לא סתם ענוה, אלא בשורשה היא ההבנה שאתה רק אדם, ואתה לא יודע הכל, וכל מה שיש לך זה מאת הבורא, הוא שולט בכל. הענו נמצא תמיד במצב של תודה על כל מה שיש לו ועל מה שאין לו. מצד אחד הוא לא מחזיק טובה לעצמו ומסתכל על כל אדם כאל שווה בן שווים, ומצד שני הוא בהערכה עצמית שהוא בנו של הבורא ולא בזלזול עצמי. הענו מקבל אוטומטית מתנה מהבורא, שנאמר: ולענוים ייתן חן. מי שיש בו ענוה – הוא מוצא חן בעיני אנשים. מהסיבה הפשוטה שהוא לא מהווה עליהם איום או דורך להם על האגו.

לצפייה בקורס המלא לחץ כאן

חסד דהוד – האהבה שבתוך הענווה. אהבה שיש בה גאווה היא אהבה עצמית. אהבה אמיתית היא אהבה שמסתכלים על צרכיו של האחר כדי למלא אותם. הגאווה חוסמת את האפשרות להסתכל על האחר, כי הגאווה מאפשרת לך לראות רק את עצמך. חסד דהוד היא התכונה של ביטול העצמי ועל ידי כך מאפשרת התכונה לאהוב אדם אחר מתוך מקום נקי בלי אגו ובלי משחקים. ענוה מכריחה בשורשה אהבה כדי שהענוה תצליח

גבורה שבהוד – ענוה ללא גבולות יכולה להגיע לשיפלות רוח ולביזיון עצמי, תכונת הגבורה שבהוד עוצרת את הענווה שתישאר יציבה ובריאה. ענוה נכונה גורמת לענו להיות מכובד כמו שכתוב איזהו מכובד? זה שמכבד את הבריות.
אנשים מכבדים אנשים ענווים, וזאת הגבורה שבהוד.

תפארת שבהוד – הענווה הנכונה גורמת לאדם להיות רחמן, כי מתוך שמבטל את עצמו ומכבד את הזולת, אוטומטית הוא מסתכל על צרכיהם של האחרים ומרחם על בני האדם ומוכן להגיש עזרה.

נצח שבהוד – ענוה אמיתית היא ענוה שהשתרשה בנפש, ולא משנה כמה שבחים יקבל האדם – הוא ימשיך לא להחזיק שום טובה לעצמו, וגם אם ישפילו אותו הוא לא ירגיש שזה מעליב אותו. הוא לא משבח את עצמו לחינם והענוה שבו קבועה למרות הכל.

הוד שבהוד – ענוה היא תכונה שצריך כל החיים לעבוד עליה, טוב לו לאדם להיות בחברת אנשים ענוים כדי להתחזק בתכונה הזאת כל הזמן, לעדן ולשמור עד כמה שאפשר על תכונה זו. 

יסוד שבהוד – כל מערכת זוגית וכל קשר יכול להצליח לנצח אם יש ויתור בין הצדדים מתוך ענוה והכרה שהצד השני מכובד. לכן כאשר תכונת היסוד שהיא תכונת ההתקשרות מתבטאת בענוה היא בסיס להצלחה בתקשורת.

מלכות שבהוד – היא היכולת שלנו להישאר אצילים ומכובדים על אף הענוה, כפי שציינתי קודם: ללא השפלה. זה בסיס לענוה בריאה ונכונה וזה בסיס להצלחה והכוונה בחיים.

לסיכום: האדם צריך להרגיש שווה לכל אדם, להבין שהכל זה מאת הבורא, להודות לבורא על כל מה שיש לו ועל כל מה שאין לו. האדם צריך לאהוב את עצמו וכל אדם. צריך לשים גבול לענוה שלא יתדרדר האדם להשפלה עצמית, ענו יהיה רחמן ואכפתי כלפי הזולת כי הוא רואה את כולם שווים ואוהב אדם, הענוה תקבל תוקף וחוזק שלא משנה מה קורה – האדם נשאר בצניעותו, צריך האדם להידבק בחברת אנשים ענוים כדי לשמר על תכונה זו וללמוד עליה כיצד לשפר אותה כל הזמן, הענוה היא בסיס לתקשורת חיובית עם כל אדם, אדם ענו מהווה השראה בהתנהגותו כי מעבר לכך שהוא לא מזלזל או מתנשא על אחרים יש לו כבוד עצמי וכבוד לזולת.

כאשר תכונת ההוד מאוזנת, האדם לא נפגע מאף אחד, הוא בהודיה תמידית ומחשיב את עצמו כאחד האדם על פני הכדור, הוא מבין שמצד אחד יש בו כוחות מיוחדים, מצד שני הוא מבין שהוא יכול ללמוד מכל אדם. הוא מקבל תוקף על ידי הסתכלות פנימה והערכה עצמית ולא על ידי התנשאות כלפי אדם אחר. ענווה מאוזנת מייצרת אושר פנימי ומילוי, נחת ושלווה כי אין צורך להוכיח כלום לאף אחד. ישנה הסתכלות כלפי צרכיהם של האחרים וכבוד ביני ובין הזולת.

כאשר תכונת ההוד בחוסר – האדם יהיר, מתנשא, נפגע בקלות, בטוח שהוא יודע כל דבר, חוסר שלווה פנימית, האשמה כלפי הזולת כשדברים לא מסתדרים, חוסר לקיחת אחריות, עקשנות יתר.

כאשר תכונת ההוד בעודף – האדם לא עומד על שלו, מעריך חפצים של אחרים ומה שלא שייך לו יותר מדי, התמסכנות, שלווה פנימית הופכת לעצלות, חוסר חיות, חוסר ויטאליות, תחושת כבדות, פחד מהסביבה, עשוי להגיע לחרדות והתכנסות פנימית מיותרת, דכאונות

לצפייה בקורס המלא לחץ כאן

סרטונים קצרים מכללת ואהבת לרעך כמוך

פייסבוק
אינסטגרם
טיקטוק
סאונדקלאוד
ספוטיפיי
וימאו
גוגל פודקאסטס
your image
Skip to content