קורס הספירות שבספירות: ספירת חסד

עד היום למדנו תאוריה, הגיע הזמן ליישם את החכמה שלמדנו! קבלה היא לא לימוד סתם, אלא חכמה
שמלמדת אותנו כיצד לחיות טוב בשלווה ובאיזון כאן בעולם הזה.

החסד שבחסד זה כמו לומר: אהבת הטוב שבאהבת הטוב. לאהוב לאהוב! זו היכולת לבטא את עצמנו אוהבים.

אדם מאוזן נפשית יש בו רצון להעניק ואוהב לעשות זאת, הוא רחב לב, אין לו קושי לתת, קל לו לקבל אנשים חדשים לחייו, קל לו להביע את הרגשות שלו, לא חושש מאיך אנשים יגיבו, ביטוי הרגש מגיע בזמן – לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי, הוא לא מופנם, אחרים יודעים כל הזמן כיצד הוא מרגיש, מסוגל לאהוב ולהגיש עזרה לכל אדם בלי הבדל של דת מין או צבע.

הגבורה שבחסד זה הצד הביקורתי של החסד, זה החלק ששם גבול לחסד! כלומר: האהבה שלי בונה – היא כוללת בקרה והבחנה נגד נתינה מיותרת. הגבורה עוצרת את החסד מנתינה בלתי מוגבלת חסרת גבולות.
היא שומרת מרחק, יש בה כבוד לזולת, היא מוגבלת באופן כזה שמקבל האהבה מסוגל להכיל את הגודל שלה. גשם הוא חסד – גשם הוא ברכה רק כשהוא יורד במתינות ולא בעוצמה שיש לו גבול!
כאשר תכונת הגבורה שבחסד מבוקרת האדם לא מרגיש מנוצל כי יש לו גבול לנתינה, הנתינה שלו מורגשת כחיבוק חם ואוהב מצד האנשים הנאהבים, אך לא מרגישים חנוקים

באספקט נוסף של הגבורה שבחסד – אדם שמאוזן בתכונה זו עוזר לאנשים אחרים לפי התנאים שלהם גם אם הדבר כרוך במאמץ! כי זאת גבורה – זה הכח להסתכל לאמת בעיניים. מצד אחד היא חסד יודעת גבול, מצד שני היא חזקה דיה כדי לתת בכל הכח במקום הנכון שצריך גם כשקשה לתת. תכונת הגבורה שבחסד מאפשרת לאדם להתהלך שמח כל היום ביודעין שיש לו לב אוהב אך מצד שני בריא בנפשו לתת עם גבול וביקורת ומכבד גם את עצמו ולא מאפשר שינצלו אותו.

התפארת שבחסד היא השלום שבנתינה. כשקשה לנו לתת למישהו כי הוא פגע בנו – זה סימן שתכונת התפארת שבחסד פגומה אצלנו. קל מאוד לתת לאדם שאנחנו בשלום ואנרגיה טובה איתו או שאין לנו משקעים מהעבר ממנו. התפארת הרי היא השלום שבין החסד והגבורה – ולכן התפארת שבחסד מייצגת את היכולת לתת גם לאנשים זרים וגם לאנשים שעשו לנו רע במידת הצורך או פגעו בנו בצורה כזו או אחרת כשהם זקוקים לעזרה – היכולת לסלוח ולהעניק בכל זאת. התפארת שבחסד מציעה את אהבתה וליבה פתוח כאולם לכל אדם שמבקש סליחה ויש בה כח של רחמים להעניק לאדם גם כשלא מגיע לו

נצח שבחסד – היא היכולת להתמיד (כביכול באופן נצחי) עם האהבה – אדם המאוזן בתכונה זו אהבתו מתמשכת ולא חד פעמית אינה מתלהבת, אהבתו יציבה בכל מצב, היכולת להשקיע באהבה ולהילחם עליה בכל מצב. אנשים סומכים על אדם שאהבתו מתמשכת כי הם בטוחים שהיא יציבה ומרגישים בטוחים בה.

הוד שבחסד – הוד היא תחושת הענווה, הוד שבחסד היא הענווה שבאהבה, כלומר: אני סולח בשם האהבה, בגלל שאני אוהב אותך ואני לא מחזיק שום דבר מעצמי, אני לא מקפיד על כבודי כלום ואני אוהב אותך אהבה ללא תנאים. האהבה שלי אליך אינה מותנית בשום אופן וצורה – אפילו אם אני חושב שאני צודק-אני לא מחשיב את עצמי בכלל ואני לא כועס על כלום. אני מוותר ופשוט אוהב וזהו. מי שמאוזן בתכונת ההוד שבחסד קל לו להתפייס עם אדם שרב איתו. רק מי שיש בו אגו מקפיד על כבודו ולא מרשה לעצמו להמשיך להעניק אהבה. מי שמוותר על האגו שלו מסוגל להמשיך לאהוב למרות הכל. זה ההוד שבחסד.

האיזון בתכונה הזאת היא לאהוב ללא תנאים אך לא לאהוב אהבה שמשפילה אותך.

היסוד שבחסד – כדי שתהיה האהבה מתקיימת בלבבות בני האדם – אנחנו צריכים קשר, התקשרות. אהבה מביאה איתה תקשורת טובה. היסוד שבחסד זה שורש וכח החיבור בינינו ובין הזולת, כאשר בכל אדם שאנו פוגשים יש לנו קשר אישי עמוק איתו. השתדלו ליצור מכנה משותף ביניכם ובין כל אדם – כדי שתהיה חיבה נראית לעין ביניהם ובין כל אדם באופן מיוחד

המלכות שבחסד – המלכות היא האצילות כפי שלמדנו, המלכות שבחסד מסמלת את האהבה המלכותית שבה כל אדם מעריך ומכבד את עצמו, אוהב את האחר אהבה בוגרת ומכבדת. אהבה אצילית שמסתכלים בה רק על הטוב שבאדם האחר. אהבה מהסוג הזה נותנת לאחר הרגשה של כבוד, שמעריכים אותו באמת.

לסיכום: תפקידו של האדם היא להיות בחסד, להטמיע בעצמו את תכונת ההשפעה, הרצון להיטיב לאחר. לאהבה צריך לשים גבולות כדי שלא ינצלו אותנו, צריך לדעת לסלוח ולהמשיך להעניק אהבה גם למי שפגע בנו, יש בנו סליחה, האהבה שבנו עקבית ולא מתלהבת או חד פעמית, אנחנו אוהבים כל אדם באשר הוא, ואין בנו התנשאות כלפי אנשים אחרים, אנחנו שומרים על קשר טוב עם הזולת ודואגים שהאהבה שלנו תישמר על ידי תקשורת מיוחדת ומכבדים כל אדם ונותנים לו תחושת אהבה וכבוד.

כאשר החסד מאוזן יש באדם אדיבות לב, אנחנו נותנים לאחר וזוכרים לשמור על עצמנו תוך כדי.

כאשר התכונה בעודף אנרגיה – הנתינה היא בעלת אינטרס, צבועה – זאת נתינה במטרה לקבל מבלי שהצד השני יודע שהנתינה בעלת אינטרס, הנתינה מסוגלת לחנוק כי הנותן מרגיש תלות במקבל ורוצה תשומת לב מיותרת ממנו – וזה נובע לעיתים מחוסר ביטחון

כאשר התכונה בחוסר אנרגטי – יש לנו קושי להעניק, האגו מנהל אותנו, אנחנו כועסים ולא מסוגלים לסלוח, קשה לנו להתחבר עם אנשים חדשים, אנחנו מופנמים.